שיפור יכולת התנועה בשכונות מגורים הוצע כמדיניות להקטנת השמנת היתר. מטרת מחקר זה היתה להעריך את הקשר בין היכולת להתהלך בשכונת המגורים לבין המשקל במבוגרים שגרים בסביבה עירונית גדולה.
עוד בעניין דומה
במחקר היסטורי אורכי זה של גמלאי צבא ארצות הברית, בו נעשה שימוש במאגרי המידע של רשות הבריאות של גמלאי צבא ארה"ב, מידע מהשנים 2007-2014 קושר עם מידע על בנייה עירונית (2008-2014). בעזרת מודל רגרסיה לינארית יחד עם Person fixed effects הוערך הקשר בין יכולת התנועה בשכונה לבין BMI בקרב 758,434 גברים ו-70,319 נשים בני 20-80 שנים, בין השנים 2009-2014.
יכולת התנועה בשכונה היתה קשורה בירידות צנועות ב-BMI. ההשפעה הבולטת ביותר נראתה בקרב גברים בני 30-49 ובגברים בני 50-64. עבור נשים, ההבדלים המשמעותיים ביותר היו בשתי קבוצות הגיל הצעירות (20-29 ו-30-49). ההשפעה היתה משמעותית יותר כאשר הנבדקים נשארו באותה שכונה במשך כל תקופת המעקב.
מקור:
Tarlov E. et al (2020). Obesity, 28: 46-54;
תגובות אחרונות