נוגדי קרישה 13.08.2020

ריברוקסבאן מול אפיקסבן: מה בטוח יותר לחולים עם פרפור עליות ומחלת כליות?

מהו הפוטנציאל לתסחיף או דימום בטיפול בריברוקסבאן או אפיקסבן במטופלים עם פרפור עליות ומחלת כליות סופנית?

מטרת החוקרים היתה להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול עם ריברוקסבאן לעומת אפיקסבן, במטופלים עם פרפור עליות שאינו מסתמי ועם מחלת כליות סופנית ו/או על דיאליזה, בפרקטיקה השגרתית.

החוקרים השתמשו בנתונים מה-US Market Scan claims שנאספו בין 1 לינואר 2014 ל-31 בלדצמבר 2017. החוקרים זיהו משתמשים חדשים בריברוקסבאן או אפיקסבן במהלך שנת 2015, להם לפחות 12 חודשים של כיסוי ביטוחי לפני תחילת הטיפול.

החוקרים ביצעו התאמה להבדלים במשתני הבסיס בין העוקבות, באמצעות שקלול הסתברות הפוכה לטיפול, בהתבסס על ציוני זיקה. החוקרים עקבו אחר הנבדקים על מנת לזהות התפתחות של שבץ, תסחיף סיסטמי, או אשפוזים בעקבות דימום כבד.

על מנת להשוות בין שתי התרופות, נעזרו החוקרים ברגרסיית סיכונים פרופורציונאלית על שם COX. בוצעו כמו כן אנליזות מרובדות על פי גיל, מגדר, ציון CHA2DS2‐VASc, היסטוריה של שבץ בעבר, דימום בעבר, סכרת ומינונים מופחתים של נוגדי הקרישה.

החוקרים זיהו 787 נבדקים המשתמשים ריברוקסבאן ו-1836 המשתמשים באפיקסבן. הגיל החציוני היה 70 (טווח בין רבעוני 61-79), ציון ה-CHA2DS2‐VASc החציוני היה 3 (טווח בין רבעוני 2-4) ותקופת המעקב החציונית הייתה 0.87 שנים (טווח בין רבעוני 0.38-1.56). החוקרים לא מצאו הבדלים בסיכון לפתח תסחיף סיסטמי (סיכון יחסי של 1.18, רווח בר-סמך 95%: 0.53-2.63), שבץ איסכמי (יחס סיכונים של 1.12, רווח בר-סמך 95%: 0.45-2.76) או דימום משמעותי (יחס סיכונים של 1, רווח בר-סמך 95%: 0.63-1.58). באנליזה של תתי-קבוצות, לא זוהו אינטראקציות משמעותיות.

החוקרים הגיעו למסקנה כי בקרב מטופלים עם פרפור עליות שאינו מסתמי, עם אי ספיקת כליות סופנית ו/או המטופלים בדיאליזה – יש סיכוי דומה לפתח תסחיף סיסטמי ודימום משמעותי, בין אם הם נוטלים ריברוקסבאן או אפיקסבן.

מקור: 

Miao, B. et al. (2020). European Journal of Haematology; 104 (4); 328-335. https://doi.org/10.1111/ejh.13383

נושאים קשורים:  מחקרים,  ריברוקסבאן,  אפיקסבן,  פרפור עליות שאינו מסתמי,  תסחיף סיסטמי,  אי ספיקת כליות סופנית
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות